במהלך השנים האחרונות, יחד עם העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, הפך ביטוח הפנסיה לסוגיה בעלת חשיבות רבה, אשר כבר כיום יש לה השפעה ניכרת על איכות חייהם של ישראלים רבים. מגמה זו צפויה עוד להתגבר בשל תופעת הזדקנות האוכלוסייה, אשר משפיעה על כלל המדינות המפותחות, ולרבות מדינת ישראל.
בשנים עברו, ובשעה שתוחלת החיים נשקה לגיל היציאה לפנסיה, מרבית האנשים לא נדרשו לתכנן את אופן התנהלותם בשנים שלאחר היציאה לפנסיה, שכן לרוב היה מדובר אך בשנות חיים ספורות.
היום לעומת זאת, אנשים רבים זוכים לחיות עד לגיל 90 ויותר, כלומר כ-35 שנה לאחר גיל היציאה לפנסיה (67 לגברים ו-62 לנשים, נכון לשנת 2014). במצב עניינים זה, הקצאה מוקדמת ככל הניתן של חיסכון כספי לתקופת הפנסיה הינה בעלת חשיבות עליונה, וקובעת במידה רבה האם יהיה באפשרותו של האדם לפרנס עצמו בכבוד, או שמא ייפול לנטל על סביבתו.
מהו ביטוח פנסיה?
במהלך שנת 2008, חוק פנסיה חובה, אשר נחקק על ידי כנסת ישראל, נכנס לתוקף באופן רשמי. החוק קובע, כי כל תושב במדינת ישראל המועסק בעבודה, זכאי להיות מבוטח בביטוח פנסיה, אשר נועד לעמוד לרשות העובד בעת יציאתו לפנסיה.
חוק זה, אשר נחקק על רקע העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, וכתוצאה מכך לחלוף פרק זמן ארוך יותר מיום היציאה לפנסיה ועד ליום הפטירה, נחשב לאחד מהצעדים החברתיים החשובים ביותר אי פעם במסגרת שוק העבודה הישראלי.
החוק קובע, כי כל מעביד בישראל יהיה מחויב בהפרשת סכום כספי מדי חודש, אשר יוקצה עבור החיסכון הפנסיוני של העובד, וזאת בנוסף לסכום אשר העובד עצמו מפריש לחיסכון הפנסיוני שלו.
חיסכון כספי זה, אשר משמש כביטוח הפנסיה של העובד, מועבר באופן ישיר לאחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני המוכרים בחוק, דהיינו קרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים, כאשר כל עובד רשאי לבחור מהו אפיק החיסכון הפנסיוני בו הוא מעוניין להשקיע.
סכום ההפרשות לחיסכון הפנסיוני הינו קבוע, וזאת בהתאם לשכרו החודשי של העובד, ברוטו. נכון לשנת 2014, המעסיק מחויב להפריש לביטוח הפנסיה של העובד סכום העומד על 12% מכלל שכרו החודשי ברוטו, כאשר מחצית מהסכום מחושבת לצורך תגמולים, והמחצית השנייה מחושבת לצורך פיצויי פיטורים. נוסף לכך, העובד עצמו מפריש סכום נוסף, העומד על 5.5% ממשכורתו ברוטו.
מי מחויב בהפרשה לביטוח פנסיה?
החוק קובע, כי כל עובד מעל גיל 21, וכל עובדת מעל גיל 20, מחויבים בהפרשה לביטוח הפנסיה, כאשר במידה והעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיה בעברו, חובתו להפרשה לביטוח הפנסיה תחל רק לאחר תום ששת חודשי עבודתו הראשונים.
במידה והעובד היה זכאי זה מכבר לביטוח פנסיה מטעם מקום עבודה קודם, הוא יחויב בהפרשה לביטוח הפנסיה כבר מתום שלושת חודשי עבודתו הראשונים.
בהתאם לאמור, גם המעסיק מחויב בהפרשה לביטוח הפנסיה של העובד החל מתום ששת חודשי עבודתו הראשונים, במידה והעובד לא היה מבוטח בעברו בביטוח פנסיוני, והחל מתום שלושת חודשי עבודתו הראשונים, במידה והעובד היה מבוטח בעברו בביטוח פנסיוני.
כמו כן, וככל שהעובד מבקש זאת, מחובתו של המעסיק להפריש את תשלומי ביטוח הפנסיה לאפיק החיסכון בו בחר העובד, ובלבד שיהיה זה אחד מאפיקי החיסכון המוכרים בחוק.
יש לזכור, כי חובת ההפרשה לביטוח הפנסיה מצד המעסיק מעוגנת בחוק הישראלי, ומשכך, כל השתמטות של המעסיק ממילוי חובותיו מהווה עילה להגשת תלונה מצד העובד, וזאת ליחידת האכיפה של חוקי העבודה מטעם משרד הכלכלה.
ראו גם:
