סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי מחלת מקצוע היא מחלה הפוגעת בעובד במקום עבודתו, אשר נגרמה באופן ישיר כתוצאה מהתנאים הסביבתיים השוררים במקום העבודה. כך לדוגמא, אדם העובד בכור גרעיני, בו הוא חשוף לחומרים מסרטנים, עלול לחלות בסרטן, מה שמהווה מחלת עבודה בהתאם להגדרת החוק.
החוק בישראל קובע, כי מחובתו של כל מקום עבודה לקיים השגחה תמידית ביחס לתנאים הסביבתיים השוררים במקום העבודה, ולמנוע כל אפשרות לפגיעה פיזית בעובדים כתוצאה מאלו. עם זאת, לא תמיד ניתן לזהות גורמים סביבתיים מזיקים, וגם במידה והסיכון לעובדים זוהה, לא תמיד יש ביכולתו או ברצונו של המעסיק לפעול למיגור הסיכון באופן מלא.
מתי החוק מכיר במחלת מקצוע?
מטבע הדברים, ההתחקות אחר הגורם הראשי להופעתה של מחלה מסוימת אינה דבר קל, ובמקרים רבים, מחלה פורצת כתוצאה משילוב של גורמים סביבתיים שונים, ועל רקע מצבו הרפואי של האדם עצמו. מסיבה זו, לא כל הופעתה של מחלה בעובד במקום עבודה מסוים מוגדרת מטבעה כמחלת עבודה, ובמרביתם המוחלט של המקרים מחלות אלו מוגדרות כמקרה של "כוח עליון", אשר אינו מהווה עילה לקבלת פיצויים מגורם ארצי כלשהו.
עם זאת, מדינת ישראל, אשר מופקדת על מימוש זכויותיהם של העובדים במדינה, מכירה בעובדה שבמקרים מסוימים, לתנאים הסביבתיים במקום העבודה יש השפעה ניכרת על בריאותם של העובדים בו. מסיבה זו, משרד הרווחה גיבש רשימה מלאה של מחלות וסימפטומים רפואיים שונים, אשר עשויים להיות מוגדרים כמחלת מקצוע. כך שבמידה ואדם מבקש להיות מוכר כמי שסובל ממחלת מקצוע, עליו בראש ובראשונה לברר האם הסימפטומים מהם הוא סובל כלולים ברשימה זו, ומשכך מאפשרים את ההכרה בו כנפגע מחלת מקצוע.
יש להבהיר בהקשר זה, כי גם במידה ומחלה או סימפטום מסוים מופיעים ברשימה, הרי שעל מנת להיות מוכר כסובל ממחלת מקצוע, מחובתו של הפונה להוכיח כי מצבו הבריאותי הושפע באופן ישיר מהתנאים הסביבתיים במקום עבודתו. לצורך כך, עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי בצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים המתעדים את מצבו הרפואי, ומוכיחים את הקשר הישיר בין מצבו הבריאותי לסביבת עבודתו.
הזכויות המוענקות לנפגעי מחלת מקצוע
מחלת מקצוע, בבסיסה, מוגדרת כסוג של תאונת עבודה, ומשכך הזכויות המוענקות לנפגעי מחלות מקצוע זהות לחלוטין לזכויות המוענקות לנפגעי תאונות עבודה.
עם זאת, על מנת ליהנות מזכויות אלו, על הנפגע להתייצב בראש ובראשונה בפני וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר מתפקידה לבחון את מצבו הרפואי של הנפגע, ובמידת הצורך לקבוע לו אחוזי נכות, באופן זמני או קבוע.
במידה ואכן נמצא כי הפונה סובל ממחלת מקצוע, החוק מעניק לו פטור מלא מתשלום על טיפולים רפואיים שונים, להם הוא נזקק כתוצאה ישירה ממצבו הרפואי. כמו כן, במידה ובשל מצבו הבריאותי הפונה נדרש לבצע הסבת מקצוע, הוא זכאי להשתתף ללא עלות בקורס מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר יעניק לו הכשרה מקצועית חלופית.
כמו כן, ובדומה לנפגעי עבודה, גם נפגעי מחלת מקצוע זכאים לקבלת מענק נכות חד פעמי/קצבת נכות, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות אשר נקבעו להם.
חשוב לזכור, כי על מנת להוכיח כי הפונה סובל ממחלת מקצוע, יש ראשית להוכיח קשר ישיר והדוק בין התנאים הסביבתיים שבמקום עבודתו של הפונה לבין הופעת המחלה.
מסיבה זו, חשוב להקפיד ולהתייעץ עם עורך דין בקיא ומיומן בתחום, על מנת להבטיח את מימוש מלוא הזכויות הרפואיות, המוקנות לסובל ממחלת מקצוע מטעם החוק.
ראו גם: נכות כללית
