מומחה תעסוקתי הוא למעשה רופא מומחה לכל דבר, בדומה לרופא שיניים לדוגמא, אשר תחום התמחותו הוא תעסוקת עובדים. מתוקף תפקידו, המומחה התעסוקתי נדרש להשתלם בתחומים רבים ושונים, אשר משיקים לתחום תעסוקת העובדים, וזאת לרבות פסיכולוגיה ארגונית, פיזיולוגיה תעסוקתית, עבודה סוציאלית ועוד. כל זאת על מנת לאפשר לו לבצע את עבודתו כהלכה.
הקשר בין המומחה התעסוקתי לבין תביעת אובדן כושר עבודה
אחד מתפקידי הליבה של המומחה התעסוקתי הוא קביעת כושרו של אדם לעסוק בתחום מקצועי ספציפי, וזאת במקרים בהם האדם מתמודד עם ליקוי או נכות, בין אם פיזית, שכלית או נפשית, וכתוצאה מכך קיים סימן שאלה משמעותי באשר ליכולתו לעסוק במקצוע ספציפי זה, או בכל תחום מקצועי שהוא.
זהו תפקידו של המומחה התעסוקתי לבחון כל מקרה שכזה לגופו, ולגבש את מסקנותיו בהתאם לממצאים הרלוונטיים.
מסיבה זו, המומחה התעסוקתי מהווה גורם משמעותי במסגרת התהליך, אותו נדרש לעבור כל תושב בישראל הטוען לאובדן כושר עבודתו, ושל כך מבקש כי תוכר זכאותו לקבלת קצבה כספית בגין אובדן כושר עבודה.
הכשרתו הספציפית של המומחה התעסוקתי מאפשרת לו לבחון את מצבו התעסוקתי של מגיש הבקשה לקצבה באופן יסודי ומעמיק, ומשכך במרבית המקרים לחוות דעתו תהיה משקל ניכר בקרב הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר בסמכותה לקבוע האם האדם יהא זכאי לקבלת הקצבה, או שלא.
מעורבותו של המומחה התעסוקתי במסגרת הגשת תביעת אובדן כושר עבודה
נהלי הביטוח הלאומי קובעים, כי משעה שאדם מסוים מבקש כי תוכר זכאותו לקבלת קצבה בגין אובדן כושר עבודתו בעקבות תאונת עבודה, באופן זמני או קבוע, מחובתו לפנות בשלב הראשון לבדיקה אצל מומחה תעסוקתי, אשר מתפקידו לבחון את מצבו של הנפגע, ולקבוע האם אכן כושר עבודתו נפגע ברמה המונעת ממנו מלעסוק במקצועו.
במידה וכן, באחריותו של המומחה התעסוקתי לצייד את הפונה בטופס מיוחד, המאשר כי כושר עבודתו של הפונה אכן נפגע ברמה המונעת ממנו מלעבוד. אישור זה מהווה תנאי לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי במקרים של תאונות עבודה.
סוגיה נוספת, בה למעורבותו של המומחה התעסוקתי יש חשיבות רבה, היא במקרה בו, לאחר שכבר נקבע כי הפונה סובל מליקוי משמעותי, ומשכך נקבעו לו אחוזי נכות, הפונה מרגיש צורך לערער על אחוזי הנכות אשר נקבעו לו מטעם הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, וזאת בשל אבחון שגוי של הוועדה, או לחילופין בשל שינוי ניכר במצבו הרפואי של הפונה, אשר התרחש לאחר מועד קביעת אחוזי הנכות.
במקרים כגון אלו, ועל מנת להוכיח כי אחוזי הנכות אשר נקבעו לו בעבר אינם משקפים עוד את מצבו הרפואי העכשווי, הפונה נדרש לפנות בעצמו למומחה תעסוקתי לבחירתו, וזאת לצורך בדיקה רפואית מחודשת, אשר בסופה מגיש המומחה התעסוקתי את מסקנותיו, האם מצבו הרפואי העכשווי של הפונה אכן מצדיק שינוי באחוזי הנכות שנקבעו לו.
יש לזכור בהקשר זה, כי אף שמטבע הדברים, מרביתם המוחלט של האנשים יהיו מעוניינים בהעלאת אחוזי הנכות, הרי שבסמכותו של הרופא התעסוקתי להחליט גם בדבר הורדת אחוזי הנכות, בהתאם לשיקול דעתו.
לאור האמור, חשיבותו של המומחה התעסוקתי במסגרת הליך הבקשה לקבלת קצבה כספית בגין אובדן כושר עבודה אינה מוטלת בספק, כאשר פעמים רבות, גם במידה וגורמי הביטוח הלאומי דוחים את פנייתו הראשונית של מגיש הבקשה, מעורבותו של מומחה תעסוקתי בהליך יכולה במקרים רבים להטות את הכף לטובת הפונה, ולסייע במימוש זכויותיו החוקיות.
אולי יעניין אותך גם:
