אף רואה חשבון לא מצליח לרכוש את רזי המקצוע בלא עבודה קשה וטרחה מרובה. אך באמצעות עבודה קשה, שקדנות ורצון, מגיעים מרבית רואי החשבון בישראל לסטטוס גבוה ששכרו בצידו. בין אם מדובר ברואה חשבון עצמאי או שכיר, ההכנסה נאה, אך לא ניתן לסמוך על כך שלעולם חוסן.
מה בדיוק ניתן לעשות? האם המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם היחיד שיכול לסייע במצבים כאלה ומה יש לחברות הביטוח לומר בעניין?
האם אפשר לסמוך על הביטוח הלאומי?
רואי החשבון, המכירים היטב את הביטוח הלאומי כגורם שאליו מפרישים מדי חודש דמי ביטוח וביטוח בריאות, יודעים שקיימים מצבים שבהם ביטוח לאומי מפצה אדם עקב נכות או תאונה. אבל האם ניתן לסמוך על כך שביום פקודה ביטוח לאומי יספק מענה מושלם לירידה בהשתכרות? התשובה שלילית.
חשיבות ביטוח אובדן כושר עבודה
כדי לדעת בדיוק מה צפוי להיות הכיסוי למצבי אובדן כושר עבודה ומה תהייה ההכנסה הקבועה אם חל אובדן כושר מלא – ראוי להבין את מהות הכלי הביטוחי הנותן מענה בדיוק למצבים אלה. כלי זה הינו ביטוח אובדן כושר עבודה.
חשיבות סוג הביטוח
רק מקרי הקיצון יביאו את הנפגע למציאות שבה לא יוכל לעסוק בכל משלוח יד שהוא. הרלוונטיות עבור רואה החשבון ברורה. כאשר רוכשים ביטוח אובדן כושר עבודה, חשוב שתהייה התייחסות להגדרה של אובדן הכושר בשימת לב לאופי העיסוק.
תקופת המתנה ואובדן כושר חלקי
אך לא רק אחוז הכיסוי חשוב, כי אם גם תקופת ההמתנה לפני שהביטוח מכניס את היד לכיס – ומתחיל לשלם. מומלץ, לא לבחור בביטוח המציע תקופת המתנה ארוכה מדי, שכן כך, יחלוף זמן רב לפני שמקבלים פיצוי כלשהו.
בנוסף, יש לשים לב האם חברת הביטוח מכניסה לפוליסה סעיף של התקזזות מול ביטוח לאומי. במידה וקיים סעיף שכזה, גובה הפיצוי יופחת אם המבוטח זכאי לאחוזי נכות ותגמולים מביטוח לאומי. קיימות פוליסות של חלק מחברות הביטוח, שמאפשרות קבלת פיצוי חלקי, במידה ואובדן הכושר הינו חלקי.