הסתבכת בפלילים? מה שצריך לדעת על מעצר פלילי

מעצר הוא הגבלת יכולת התנועה של אדם, לעיתים על ידי כליאתו בכלא ולעיתים על ידי מעצר בית, במסגרתו אדם אינו מצוי מאחורי סורג ובריח אך חל עליו איסור מוחלט לצאת משטח ביתו.

מעצר פוגע בחירותו של האדם ובכבודו ועל כן חובה להקפיד לעשות שימוש באמצעי מעצר רק במקרים בהם הדבר באמת נדרש.

אין ספק כי מעצר על כל סוגיו אינו דבר נעים אך בניגוד לסברה הרווחת, אין המדובר בעונש אלא בפעולה הכרחית אשר מטרתה להגן על הציבור מפני חשודים ונאשמים. מעצר, בניגוד למאסר, נעשה טרם הורשע אדם בביצוע עבירה ועל כן, בכל משטר דמוקרטי ראוי, יש לעשות שימוש מושכל ומתאים באמצעי זה.

ניתן להצביע על שני סוגי מעצר כאשר אנו מדברים על המשפט הפלילי: מעצר טרם הגשת כתב אישום הקרוי גם מעצר ימים ומעצר לאחר הגשת כתב אישום הנקרא גם מעצר עד תום הליכים. מעצר טרם הגשת כתב אישום הוא פחות חמור וזאת לאור העובדה כי העצור הינו חשוד בלבד בביצוע עבירה וטרם הוגש נגדו כתב אישום. מעצר עד תום הליכים הוא צעד דרסטי אשר נעשה לאחר שהוגש כנגד החשוד כתב אישום.

למידע בפורטל הפלילי המקיף, ראה – https://www.lawontheweb.co.il/

מעצר ומאסר

ישנו לעיתים בלבול בין מעצר למאסר. מאסר, בניגוד למעצר, הוא אמצעי ענישה. מאסר מוטל על נאשם לאחר הרשעתו בעבירה פלילית כאשר תקופת המאסר משתנה בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה. מעצר, לעומת מאסר, מטרתו אינה ענישה אלא הוא כוח עזר בהליך הפלילי. מטרתו של מעצר היא למנוע פגיעה בשלום הציבור ולהוביל להעמדתם לדין של עבריינים.

דיון על מעצר פלילי מתחלק למעצר אשר מבוצע טרם הגשת כתב אישום ומעצר המבוצע לאחר הגשת כתב אישום.

מעצר ימים

מעצר ימים הוא מעצר טרם הגשת כתב אישום. השימוש בסוג מעצר זה נעשה כלפי אדם החשוד בביצוע עבירה. למרות כי טרם הוגש כתב אישום והמדובר בחשוד בלבד ולא בנאשם, מאפשר החוק לעצור את האדם החשוד בעת הצורך.

עם זאת, לאור העובדה כי העצור הינו בגדר חשוד בלבד וטרם הוגש נגדו כתב אישום, קיימת הגבלה על סמכות המעצר ועל כן קרוי סוג מעצר זה, מעצר ימים. מעצר ימים הוא עד 30 יום בלבד כאשר בית המשפט מוסמך להאריך את מעצרו של חשוד במספר ימים מועט מעבר לתקרה זו.

בתקופה שבה מצוי החשוד במסגרת מעצר ימים, תנסה היחידה החוקרת לאסוף ראיות כנגד החשוד אשר יכולות להתגבש לכדי כתב אישום. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה להארכת מעצר ימים, יבחן בית המשפט את מצב התיק ויראה האם ישנו חומר ראיות מספק כנגד החשוד המצדיק הארכת מעצר. במידה ובית המשפט יסבור כי הגשת כתב אישום איננה קרבה, ישוחרר החשוד.

מעצר עד תום הליכים

לאחר הגשת כתב אישום כנגד חשוד, הופך החשוד לנאשם. לעיתים, משוחרר הנאשם בערבות עד למועד הדיון בבית המשפט.

לעומת זאת, מסביר עורך דין אלי לוטן – לעיתים מגיש התובע בקשה לבית המשפט כי הנאשם ייעצר במסגרת מעצר עד תום הליכים. מהו מעצר זה? מעצר עד תום הליכים משמעותו כי הנאשם יהיה נתון במעצר עד למתן גזר דין בעניינו. המשמעות היא שלילת חירותו של נאשם טרם הוכחה אשמתו בבית המשפט. מדובר בצעד חריף הפוגע פגיעה קשה בזכותו הבסיסית ביותר של האדם לחירות ולחופש תנועה. לפיכך, לא נעשה שימוש בכלי זה של מעצר עד תום הליכים כלאחר יד.

מתי יוטל על נאשם מעצר עד תום הליכים:

1. קיומן של ראיות לכאורה – בית המשפט יבחן את הראיות שבידי התביעה להוכחת ביצוע העבירה על ידי הנאשם. בית המשפט צריך להשתכנע כי מדובר בראיות אשר על פניו קושרות את הנאשם עם ביצוע העבירה. יש להבהיר כי בית המשפט אינו בוחן את חפותו או אשמתו של הנאשם אלא מבצע בדיקה של הפוטנציאל הטמון בראיות התביעה.
2. שיבוש הליכי משפט – במקרים בהם קיים חשד סביר כי הנאשם ינסה לשבש את הליכי המשפט, יוטל על הנאשם מעצר עד תום הליכים. שיבוש הליכי משפט הוא בין השאר השמדת ראיות, פגיעה בעדים וכולי.
3. העדר חלופת מעצר – מעצר הוא אמצעי אשר פוגע בחופש התנועה של האדם, אחת מן הזכויות הבסיסיות ביותר של כל אדם ואדם. קל וחומר כאשר מדובר במקרה של מעצר עד תום הליכים המוטל על נאשם טרם הוכחה אשמתו. לפיכך, בית המשפט צריך לסבור כי לא קיימת חלופת מעצר עבור הנאשם וכי אם לא יוטל במעצר עד תום הליכים, יגרום לנזק כגון פגיעה בבטחון הציבור.

הקושי במציאת חלופת מעצר עולה בעיקר במצבים בהם האישומים שבכתב האישום הם חמורים מאוד. עם זאת, בית המשפט קבע כי חומרת העבירה כשלעצמה אינה מהווה סיבה להטלת מעצר עד תום הליכים וגם במקרים של עבירות חמורות, יש לבחון היטיב את קיומה של חלופת מעצר.

לסיכום, מעצר הוא כלי בידי הרשויות אשר נועד לסייע להליך הפלילי. אין המדובר באמצעי ענישה וזאת בניגוד למאסר. מטרתו של מעצר היא למנוע פגיעה בציבור ושיבוש הליכי משפט של חשודים ונאשמים.