כאשר אדם נפגע במקום עבודתו, ובשל הפגיעה אינו יכול להמשיך ולעבוד במקצועו או בעבודה אחרת שמתאימה לו, הוא יוכל להגיש
תביעה לקבלת דמי פגיעה למחלקת נפגעי עבודה בביטוח לאומי.
דמי פגיעה הם כספים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי לאדם שנפגע בעבודה וזאת בתור פיצוי לאבדן הכנסתו בשל תאונה בעבודה או מחלה שקשורה לעבודה. תאונת עבודה יכולה להתרחש גם בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה או במהלך כל פעולה שהיא שהעובד מבצע בתפקידו. גם מחלת מקצוע אשר בה חלה העובד בשל תנאי העובדה נחשבים לפגיעה בעבודה בגינה הוא יכול לקבל דמי פגיעה.
מתי אדם זכאי לקבל דמי פגיעה?
נפגע בעבודה יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה כאשר יש בידיו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה שמציינת ומפרטת את האבחנה של הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל, ומשך הזמן שאינו מסוגל לעבוד.
תנאי נוסף לקבלת דמי פגיעה הוא שהאדם שנפגע אכן לא עבד בשל הפגיעה.
מתי אדם אינו זכאי לקבל דמי פגיעה?
אדם לא יקבל דמי פגיעה כאשר עבד בתקופה שנקבעה לו בתעודה הרפואית, או נפגע בזמן שיקום מקצועי אבל ההכנסה שלו לא פחתה בגלל הפגיעה, או שמדובר באסיר או עציר, או עובד זר שאינו עובד על פי החוק.
כיצד משולמים דמי פגיעה?
הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה עבור הימים בהם הנפגע לא עבד משום שנזקק לטיפולים רפואיים. התקופה המקסימלית לתשלום היא עבור 91 ימים. דמי הפגיעה מהווים סכום אשר מחליף את המשכורת של הנפגע למשך של 91 ימים בהם הנפגע לא עבד. הסכום המשולם מיעוד לפצות את הנפגע בשל אבדן ההכנסות שלו מעבודה, וזאת בשל הפגיעה שארעה לו.
כספי דמי הפגיעה יופקדו לחשבון הבנק והביטוח הלאומי יגבה מהמעסיק את הכספים ששולמו עבור 12 ימים ראשונים. יש מקרים שהמעסיק משלם את דמי הפגיעה ישירות לנפגע. אפשר שהעובד שנפגע יקבל את דמי הפגיעה באמצעות המוסד לביטוח לאומי או באמצעות המעסיק שלאחר מכן יבקש החזרים מהמוסד לביטוח לאומי.
עובד עצמאי יקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי רק אם הוא רשום כעובד עצמאי ושילם ביטוח לאומי.
אם אדם לא עובד מעל 91 ימים או שנשארה לו נכות בשל הפגיעה, הוא יגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה ותשלום קצבת נכות.
איך מגישים תביעה לקבלת דמי פגיעה?
כדי להגיש תביעה לדמי פגיעה, הנפגע חייב להודיע לגבי הפגיעה למעביד.
את התביעה מגישים לסניף הקרוב של ביטוח לאומי עד שנה אחת מהפגיעה. לאחר שנה חלה התיישנות של עילת התביעה.
- לכתב התביעה יש לצרף מסמכים כדלקמן:
"טופס הפניה לטיפול רפואי" – המעסיק ייתן לידיו של עובד שכיר "טופס הפניה לטיפול רפואי" ויחתום עליו . עצמאי יחתום על טופס כזה בעצמו. - תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה – בעזרת הטופס שקיבל העובד מהמעסיק הוא יפנה לקופת החולים למחלקת תאונות עבודה, ויקבל מהרופא המטפל תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה.
התביעה תוגש לביטוח הלאומי בצירוף מסמכים אילו וכן סיכום מחדר מיון בבית החולים שבו יצוין האבחון הרפואי וכמה זמן אסור לעובד לעבוד בשל הפגיעה. החומר הרפואי מהותי לתביעה. הנפגע צריך להמציא תעודת אי כושר לנפגע בעבודה אשר מסבירה את האבחנה ואת הבדיקות, וכמה זמן לא יוכל הנפגע לעבוד. יש לצרף גם טופס ויתור סודיות רפואית, אישור המעביד בקשר לפגיעה, וכן תלושי שכר של 3 החודשים שהיו לפני הפגיעה. אדם שנעדר משך של 3 חודשים לפני הפגיעה בשל מחלה או סיבות אחרות יצרף על כך אישורים. כאשר הפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים בדרך לעבודה או מהעבודה, יש לצרף גם דוח של המשטרה, העתק תעודת ביטוח והעתק התביעה לחברת הביטוח.
המוסד לביטוח לאומי יבדוק את התביעה ואם יכיר באדם כנפגע עבודה יקבע את זכותו לקבל דמי פגיעה.
סכומי הפיצויים
דמי הפגיעה יכולים להגיע עד 75% מהמשכורת ב 3 החודשים שלפני הפגיעה. קיימת תקרת סכום לתשלום וגם זמן מוגבל לקבלת הפיצויים. כמו כן לא מקבלים תשלום עבור יום הפגיעה הראשון. עובד שנכלל בהסכם קיבוצי יקבל השלמה כספית לדמי הפגיעה מהמעסיק.
על דמי הפגיעה יש ניכוי מס.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי. ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בעניין התביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש לוועדת התביעות של המוסד לביטוח לאומי, או לבית הדין האזורי לעבודה שם מגישים תובענה לקבל דמי פגיעה.
מהפסיקה : האם עובד שנפגע במסגרת טיול של ועד עובדים יוכר כנפגע עבודה?
לבית הדין האזורי הוגש כתב תביעה על ידי עובדת בנק, שטענה כי יצאה לטיול מאורגן על ידי ועד עובדי הבנק שהיה מעין הטבה לעובדים, ומטרתו בין היתר היתה גיבוש הצוות. התובעת נפגעה ברגלה והגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעת עבודה. הביטוח הלאומי דחה א התביעה וטען שהטיול היה סוג של פעילות חברה שאורגן על ידי העובדים ומומן באופן חלקי על ידי התובעת.
התובעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין דחה את התביעה ופסק, שהטיול שולם בין היתר מתקציב שמקום העבודה נותן לוועד, ולא באופן ישיר על ידי מקום העבודה. כמו כן לא היתה חובה לקחת חלק בטיול, והעובדים לקחו יום חופש לצורך כך. ולכן, במקרה שעובד נפגע במהלך טיול של ועד העובדים, שהוא בחר לקחת בו חלק מרצונו החופשי, ניצל לצורך כך יום חופש, ושילם חלק מכספי הטיול מכיסו – הוא אינו נחשב לנפגע עבודה.
