כאשר אדם בגילאי העבודה בריא וחש עצמו בטוב, קיימת נטייה להניח שבריאות טובה היא דבר מובן מאליו. רק כאשר אדם מעורב בתאונה, חלילה, או מאבד את יכולת העבודה מסיבה אחרת כגון מחלה, מתברר עד כמה שבריאות טובה והיכולת להתפרנס אינם מובנים מאליהם. מכיוון שהמציאות איננה תמיד צפויה וידועה ואירועים בלתי צפויים קורים חדשות לבקרים, אפשר בהחלט להיעזר בביטוח מפני אובדן כושר עבודה על מנת לזכות בפיצוי מתאים שיהווה חלופה לשכר.
בהקשר לכך, חשוב להכיר מונחים חשובים הנוגעים לפוליסה מסוג זה והם תקופת הגמולה ותקופת ההמתנה. במילים אחרות, חשוב לדעת עד כמה צריך להמתין לפני שמקבלים את הפיצוי בכל מקרה ביטוח וגם – מהו משך הכיסוי של התגמולים שיתקבלו.
זמן ההמתנה לביטוח
כל מי שרכש ביטוח אובדן כושר עבודה או מי שכבר החל להתעניין בכך הבחין בוודאי שהתגמול המתקבל איננו מלא. היקף הכיסוי בפוליסה כזאת עומד על 75% מגובה השכר הקובע.
ההיגיון שאין מקבלים כיסוי מלא הוא שהפוליסה איננה אמורה לעודד אנשים להצהיר על אובדן כושר עבודה ואין ליצור מצב בו תהיה מוטיבציה להישאר חולים ולא לחזור למעגל העבודה. בנוסף, הפוליסה לא אמורה לספק למבוטחים פיצוי מעבר למגיע להם ממקורות אחרים. בדיוק בשל העובדה שנפגעי תאונות ואנשים שחלו ואיבדו את כושרם לעבוד זכאים לתגמולים ממקורות אחרים קיים המנוח תקופת המתנה.
תקופת המתנה מוגדרת כמשך הזמן מרגע איבוד הכושר לעבוד ועד הרגע שבו ניתן לקבל את תגמולי הביטוח. משך הזמן איננו אחיד בכל סוגי הפוליסות, אך בדרך כלל יהיה מדובר בתקופה של שלושה חודשים. מדוע דווקא שלושה חודשים? כל זאת, מכיוון שבתקופה זו ניתן פיצוי מסוים משני מקורות אחרים.
המקור הראשון הינו המעסיק – הפועל על פי חוק דמי מחלה. כאשר עובד חלה ואיננו מסוגל להמשיך לעבוד ישלם לו המעסיק דמי מחלה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. בנוסף, יש גם הזכאים לתגמולים מביטוח לאומי, כאשר מדובר בנפגעי תאונה, למשל.
ראוי להוסיף שתקופת ההמתנה יכולה להשתנות גם על פי רצונו של המבוטח ובהתאם לסוג הפוליסה שמעניקה כיסוי מפני אובדן כושר עבודה.
בזמן רכישת הפוליסה או מאוחר יותר (אך כמובן, לא לאחר שקרה מקרה ביטוח רלוונטי) ניתן לשלם תוספת פרמיה עבור הקטנת משך תקופת ההמתנה. בנוסף, בביטוח תאונות אישיות המכסה גם מקרים של אובדן כושר עבודה, תקופת ההמתנה עשויה להיות נמוכה במיוחד – אף שבוע או שבועיים ימים. זאת ועוד, ניתן להוסיף סעיף בביטוח, הקובע שבמידה ומשך התקופה של אובדן כושר העבודה עולה על משך זמן מסוים וידוע מראש, יקבל המבוטח גם תגמולים רטרואקטיביים עבור תקופת ההמתנה או חלק ממנה.
אובדן כושר עבודה ממושך
מרבית הפגיעות שמביאות לאובדן כושר עבודה נחשבות לקלות יחסית ולכן – משך התקופה שבה האדם איננו יכול לחזור לעבודתו קצר. אך מה קורה כאשר מדובר באובדן כושר עבודה מלא ולתקופה ארוכה, האם יקבל המבוטח את תגמולי הביטוח לכל חייו? בדיוק כדי לענות על שאלה זאת מצוי המונח שנקרא תקופת גמולה. במילים אחרות, מדובר בתקופה שבה זכאי המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח, תקופה שאיננה אין סופית.
כאשר ביטוח אובדן כושר העבודה הינו חלק מפוליסת תאונות אישיות, תקופת הגמולה הנפוצה עומדת על שנה או שנתיים. כאשר ביטוח אובדן כושר העבודה הינו חלק מפוליסת ביטוח חיים תקופת הגמולה תהיה מצוינת בפוליסה עצמה והיא תהה מבוססת בדרך כלל על משך זמן נקוב או על גיל המבוטח.
אולי יעניין אותך גם:
